מזנון אירופי עתיק מעץ מלא, בסגנון ניאו־רנסנס,

תיאור וניתוח פריט

המזנון המצולם, בגימור שחור עמוק, מייצג דוגמה קלאסית לרהיטי סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, עם השפעות חזקות של סגנונות התחייה האירופאיים, ובפרט נאו-רנסנס וסגנונות פרובינציאליים כבדים. הפריט עשוי ככל הנראה מעץ מלא, סביר להניח אלון או עץ קשה דומה, שקיבל ציפוי כהה או הושחר (ebonized) במכוון, טכניקה שהייתה נפוצה להענקת מראה יוקרתי או דרמטי לאורך תקופה זו. המזנון מתאפיין בגילופים עשירים ומפורטים: דלתות הצד מעוטרות באגרטלי פירות ועלים מגולפים בסגנון קלאסי, בעוד שהחזית המרכזית כוללת גומחה פתוחה עם קשת מעוטרת ומתחתיה שתי דלתות קטנות יותר המציגות גילופי פרחים או צמחים. המגירות העליונות מעוטרות בפסים חרוטים ופרטים נוספים, והידיות והמנעולים המקוריים (או מתאימים לתקופה) משלימים את המראה ההיסטורי. הרגליים המעוגלות והחזקות מדגישות את יציבותו ועמידותו של הרהיט. למרות השימוש העכשווי כמעמד לציוד אלקטרוני, הרהיט שומר על נוכחות מרשימה ואותנטית.

מקור וגיל

המזנון נוצר ככל הנראה במערב או מרכז אירופה, עם סבירות גבוהה למדינות כמו צרפת, בלגיה או גרמניה. סגנון העיטור הפיסולי הכבד, אלמנטים מחורצים (fluted) והגימור הכהה היו אופייניים לתקופה זו באזורים אלו. גילו מוערך להיות מסוף המאה ה-19 ועד העשור השני של המאה ה-20 (בערך 1890-1920). הוא משקף את המעבר מסגנונות ויקטוריאניים כבדים יותר לתחילת המודרניזם, תוך שמירה על הערכה לקישוט ופרטים אמנותיים.

הערכת שווי

בהתחשב ביופיו האסתטי, גילו, חומר הגלם האיכותי (עץ מלא) ורמת הגילוף האמנותית, כמו גם מצבו הנראה לעין (הדורש אולי ניקוי ושיקום קוסמטי קל על מנת להחזיר לו את מלוא הדרו), הערכת השווי של המזנון בשוק העתיקות הישראלי תהיה בין 3,500 ל-6,500 שקלים חדשים. פריט משופץ ומטופל היטב, תוך שמירה על מקוריותו, עשוי להגיע אף לערכים גבוהים יותר. השווי משקף את הפוטנציאל הדקורטיבי והשימושי שלו כרהיט וינטג' איכותי בעל היסטוריה ונוכחות.