קערה זו, המעוטרת בדפוסים גיאומטריים וצמחיים ססגוניים, בשילוב עם תושבת מתכת סביב השפה והבסיס, מאפיינת במובהק כלי קרמיקה מרוקאים מסורתיים. הסגנון והמוטיבים, הכוללים עלי כותרת חוזרים, נקודות וקשתות, המצופים בזיגוג ירוק, כחול וחום-אדמדם על רקע בהיר, מזכירים במיוחד עבודות קדרות מהערים פאס (Fez) או סאפי (Safi), הידועות במרכזי הקרמיקה העתיקים שלהן. עבודת המתכת סביב הקצוות, המכונה לעיתים "פאסי" או "סאפי", הייתה נהוגה להגנה וקישוט, והיא סימן זיהוי נפוץ לכלים מרוקאים מתקופות אלו.
בהתבסס על טכניקת הזיגוג (פאיאנס או קדרות מזוגגת), סגנון העיטור המפורט והצבעוניות העשירה, יחד עם שיבוץ המתכת המאפיין, ניתן לתארך את הקערה לתקופה שבין תחילת אמצע המאה ה-20. סביר להניח שהיא נוצרה בין שנות ה-20 לשנות ה-60 של המאה הקודמת. הסדקים הקלים בזיגוג (crazing), הנראים בתחתית הקערה, כמו גם סימני בלאי ושימוש על בסיס החימר הלא מזוגג, מעידים על גילה ועל תהליכים טבעיים של הזדקנות החומר.
קערה מרוקאית זו, בעלת עיטור ידני אופייני ומצב כללי טוב (בהתחשב בבלאי טבעי וגיל), מייצגת פריט אספנות נאה. ערכה בשוק העתיקות ופריטי הווינטג' נקבע על פי איכות העבודה, נדירות הדוגמה והמצב הפיזי. בהערכה מקצועית, ערך הפריט מוערך בטווח של 450 - 850 ש"ח. טווח זה לוקח בחשבון את האותנטיות של הפריט, איכות הקישוט והנוכחות של שיבוץ המתכת, המקנים לו ייחוד ומוסיפים לערכו. שינויים קלים במצב או בדוגמה הספציפית יכולים להשפיע על מיקומו בתוך הטווח.
